מציאות מדומה - גימיק או כלי לימודי ?




מה זה מציאות מדומה? איך זה עובד? האם באמת מחקרים תומכים בהכנסה של הטכנולוגיה הזאת למערכת החינוך? ולמה זה לא קורה כבר בימים אלו? מאמר זה סוקר קצת מן הספרות המדעית בתחום וגם מביא את הידע האישי של חברי המערכת של חברת VRGO מתחום החינוך והמחקר. מאמר זה נכתב בשיתוף עם המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבין תחומי, הרצליה.


קצת רקע על VR

טכנולוגיות VR מאפשרות למשתמש לראות ולקיים אינטראקציה עם סביבות ואובייקטים וירטואליים. חוויית מציאות וירטואלית מודרנית מועברת גם באמצעות רינדור סאונד תלת מימדי, המאפשרות למשתמש לראות - ובמקרים מסוימים, לשמוע - את סביבת התלת-ממד. באופן זה המשתמש שקוע לחלוטין בסביבה הווירטואלית, מכיוון שזו מחליפה את הסביבה הפיזית האמיתית סביבם. חוויה סוחפת ומעורבות (אנגייג׳מנט) יכולים להיחשב מקושרים מהותית בסביבות וירטואליות. (Allcoat and von Muhlenen, 2018)

איך זה נוגע לחינוך?

בשנים האחרונות מציאות מדומה זכתה לתשומת לב רבה בעולם החינוך, כגישה אלטרנטיבית לחוויות הלמידה המסורתית במוסדות להשכלה והשכלה גבוהה. זה בעיקר בגלל היכולת לספק סביבה וירטואלית אינטראקטיבית הדומה לעולם האמיתי שבו המשתמש יכול לחוות תחושה של "להיות שם" בעת אינטראקציה עם האובייקטים הווירטואליים. (Ai-Lim Lee, Wai Wong & Che Fung, 2010)

קורס לימוד יכול להיות מורכב ממאות יעדים ספציפיים, שעל התלמיד לשלוט בכל אחד מהם. החינוך המסורתי דוגל בלימוד והגעה ליעדים באמצעות ספרי לימוד, הרצאות, דיונים ועוד צורות תקשורת. ניתן להשתמש במציאות מדומה כדי ללמד חלק ממטרות אלה, ובאמצעותה ניתן לקבוע אם יעדים מסוימים נכבשו. (Pantelidis, 2009)

התועלת של מציאות מדומה בחינוך עשויה להיות תלויה בסוג הלמידה. תיאוריות של סגנונות למידה מצביעות על כך שישנן דרכים שונות ללמוד, ויש אנשים שלומדים טוב יותר בשיטות מסוימות מאשר אנשים אחרים, מכיוון שיש להם גישות שונות לעיבוד מידע. מודל סגנונות הלמידה החזותיים-שמיעתיים-קינסתטיים (Barbe, Swassing ו- Milone 1979) מציע שיש שלושה סוגים של סגנונות למידה: חזותיים, שמיעתיים וקינסתטיים. מציאות מדומה מאפשרת באמצעו סדנאות העשרה למשל למקד את שלושת סגנונות הלמידה הללו ביישום אחד, שכן משקפי מציאות מדומה, מאפשרות עיבודים חזותיים מורכבים, מעקב אחר שמע ותנועה. למרות שהייתה מחלוקת רבה על תיאוריות סגנונות הלמידה, קיום סביבת למידה אחת שיכולה להקיף סגנונות למידה מרובים עשוי להועיל מאוד מכיוון שהיא תתאים למגוון רחב בהרבה של אנשים. (Allcoat and von Muhlenen, 2018)

נראה כי מציאות מדומה מהווה אלטרנטיבה פוטנציאלית ללמידה המסורתית, עם רמות ביצועים דומות ושיפור במצב הרוח והמעורבות. ליתרונות אלה עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על הלמידה, כגון השתפרות הנובעת מחוויית הלמידה השונה. שיפורים אלה עשויים לגדול עם הזמן, כאשר אנשים מכירים יותר את הציוד ומסוגלים יותר לנווט בו בקלות. VR אכן מראה פוטנציאל רב, לא רק כאופציה להשלמה או להחלפה של שיטות למידה מסורתיות, אלא לפיתוח חוויות למידה חדשניות שלא נעשה בהן שימוש בעבר. (Allcoat and von Muhlenen, 2018)


אז איפה כבר משתמשים בזה?



למציאות הווירטואלית השפעה משמעותית על מערכות החינוך, הרפואה וההכשרה. מחקרים במציאות מדומה על יישומים חינוכיים של מוכיחים את ערכה. ישנן סיבות רבות להשתמש במציאות מדומה במערכות חינוך. באמצעות טכנולוגיה של מציאות מדומה יש לנו הפריבילגיה לבחון עצמים מסוימים בסיטואציות מסוימות וכך לקבל פרספקטיבות ייחודיות שלא יכולנו לקבל לפני. לדוגמה, בסדנת העשרה סטודנטים הצליחו לבחון מולקולה להסתובב בתוכה וכך ללמוד בפירוט את כלל חלקיה. כלומר, מציאות מדומה מאפשרת בחינה מקרוב של אובייקטים, וכך מאפשרת הפקת תובנות המבוססות על נקודות מבט חדשות ומעורבות מוגברת.

*זה המקום לציין שחברת VRGO מעבירה סדנאות העשרה המתמקדות בעבודת צוות, התמודדות עם לחץ וקבלת החלטות.

אז איפה הקאץ'?

אמנם זה נראה מבטיח ומתבקש להתחיל להכניס יותר סדנאות העשרה ולעולם החינוך, אך ישנם גם חסרונות: בעיות עלויות, זמן נדרש ללימוד שימוש בתוכנה, השפעות פוטנציאליות לבריאות ובטיחות. כמו כן, התמודדות עם חוסר רצון להשתמש ולשלב טכנולוגיה חדשה בקורס או בתכנית לימודים. כמו בכל טכנולוגיה חדשה, כל אחת מהבעיות הללו עשויה לדעוך ככל שעובר הזמן.


לסיכומו של דבר...

סדנאות העשרה במציאות מדומה הן ללא ספק כלי בעל יתרונות עצומים שהוכחו בצורה מחקרית ויש להן השפעה עצומה בעולם החינוך וביצירת שיטות למידה חדשניות. החסרונות ברורים- עלויות והנגשה הן עיקר המחסום כיום אך אנחנו מאמינים שככל שהתחום יתפתח כך גם היתרונות יעלו על החסרונות והVR יהפוך להיות כלי נפוץ יותר בעולם החינוך.